החוקה החשבונאית

פיננסיתא

המסגרת המושגית לעריכת דוחות כספיים ולהצגתם מהווה למעשה את "החוקה" החשבונאית, והיא כוללת בתוכה את העקרונות והקונספטים שעל פיהם נקבעים תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים (IFRS).

בדומה לכל חוקה אחרת המתבטלת בפני חוק ספציפי, כך גם מעמדה של המסגרת המושגית נמוך ממעמדו של תקן ספציפי, ובמקרה של סתירה בין השניים הוראות התקן גוברות.

החשיבות של המסגרת המושגית היא כפולה:

1. בניית תשתית לפיתוח תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים

2. מתן סיוע לעורכי הדוחות הכספיים בטיפול בעסקאות או אירועים שאינם נמצאים בתחולת תקן ספציפי

שליטה בעקרונות ובתפיסות המסגרת המושגית עשויה להעמיק את ההבנה של התקנים השונים, כיוון שאלה כאמור מבוססים רובם ככולם על המסגרת המושגית.

הרעיון המרכזי של התקינה הבינלאומית בכלל והמסגרת המושגית בפרט הוא להסתכל למשקיעים בעיניים.

תבין את המשפט האחרון ותבין טוב יותר את המסגרת המושגית. אם תבין את המסגרת המושגית הבנה מעמיקה, הדרך שלך ללימוד כל תקן שהוא תהיה קלה, מהירה, ובעיקר - הגיונית יותר.

במסגרת הכתבה הזו לא נוכל לדון בכל סעיפיה השונים של המסגרת (תוכל לקרוא אותה במלואה כאן - כ30 עמודים), אך יחד עם זאת אנחנו נראה כמה דוגמאות לאיך שהמסגרת המושגית מיושמת הלכה למעשה בתקני הדיווח הכספי הבינלאומיים.

1. המסגרת המושגית דורשת שהמידע הכלול בדוחות הכספיים יהיה שימושי למשתמשים, וקבעה ארבעה מאפיינים איכותיים (מובנות, רלוונטיות, מהימנות ויכולת השוואה).

כדי שמידע בדוחות הכספיים יהיה מהימן, המידע צריך לייצג בצורה נאמנה אירועים או עסקאות  שאותם הוא מתיימר לייצג או סביר שייצג.

מידע זה כפוף לאי-ודאויות מסוימות מעצם אופיים של אירועים ועסקאות, אך אותה רמת אי-ודאות "מובנית" בדוחות הכספיים אינה מצביעה על כך שהמידע הניתן באשר לאירועים ולעסקאות אלו אינו מהימן.

יחד עם זאת, כאשר אי-הודאות לגבי פריטים פיננסיים מסויימים היא כה גדולה עד שהישות תמנע מלכלול אותם בדוחות הכספיים.

זו בדיוק הסיבה שIAS 38 (נכסים בלתי מוחשיים) אוסר על הכרה במוניטין שנוצר פנימית בישות. אך אף על פי שברור שכמעט כל ישות מפיקה מוניטין עם הזמן, קשה לזהות ולמדוד אותו באופן מהימן.

2. התקינה הבינלאומית היא תקינה כלכלית, ולכן אחד העקרונות הבולטים שלה מחייב להציג אירועים ועסקאות על פי מהותם הכלכלית ולא על פי צורתם ("מהות קודמת לצורה").

אם למשל ישות א' מחכירה נכס לישות ב' לתקופה שקרובה לאורך החיים השימושיים של הנכס ותמורת סדרת תשלומים שקרובים בשוויים לשווי ההוגן של הנכס, הרי שאפילו שהבעלות על הנכס נשארת בידי ישות א', ישות ב' היא הנהנית העיקרית מההטבות הגלומות בנכס ולכן היא תכיר בו בספריה (חכירה מימונית, IAS 17).

3. הגדרת התחייבות במסגרת המושגית מדברת על מחוייבות בהווה ולא על מחוייבות עתידית אפשרית. הגדרה זו מהווה את הבסיס לטיפול החשבונאי בהפרשות ובהתחייבויות תלויות (IAS 37).

כאשר קיימת מחוייבות בהווה, צפוי שיהיה תזרים שלילי של משאבים מהישות החוצה והוא ניתן למדידה באופן מהימן - יש להכיר בהתחייבות.

אם לעומת זאת, לא קיימת מחוייבות בהווה אז יש לתת גילוי להתחייבות תלויה, אלא אם כן הסיכוי לתזרים שלילי של משאבים מהישות החוצה הינו קלוש.

4. ההגדרות של נכס והתחייבות יכולות לשמש כהסבר מעולה לעקרון ההכרה במסים נדחים (IAS 12) שנחשב לאחד הנושאים המסובכים ביותר בתקינה הבינלאומית.

נכס מוגדר כמשאב כלכלי הנמצא בשליטת הישות כתוצאה מאירועי העבר אשר הישות חוזה להפיק בגינו הטבות כלכליות. אם מבינים את זה, קל יותר להבין מדוע במצב בו קיים הפרש זמני שניתן לניכוי, יש להכיר בנכס מסים נדחים.

בוא נראה דוגמה.

אם ישות א' רוכשת נכס, נניח מלאי, ב100, הרי שהיא צופה לכל הפחות להשיב את ערך הנכס (אחרת לא הייתה רוכשת אותו מלכתחילה).

נניח שבמהלך השנה הוכרה ירידת ערך בגין המלאי ושווי מימוש נטו נמדד בגובה 80. לפי IAS 2 יש להעמיד את המלאי לפי הנמוך ולכן המלאי יעמוד על 80.

מבחינת מס הכנסה, אין ירידת ערך ולכן הנכס עומד מנקודת מבטו על 100 (העלות המקורית).

כעת נחשוב מה יקרה בעתיד כשנמכור את המלאי, נניח ב120.

מבחינת הישות יווצר לה רווח של 40=120-80 ועליו היא תשלם מס של, נניח 25%, כלומר 10.

לעומת זאת, מבחינת מס הכנסה, הרווח מהמכירה הינו 20=120-100 ועליו הוא דורש מס של 25%, כלומר 5.

ז"א שהישות "הרוויחה" הטבה כלכלית בגובה 5, שזה בדיוק ההפרש הזמני כפול שיעור המס 5=25%*(100-80).

לכן, כבר במועד בו נוצר ההפרש הזמני בין הערך בספרים למס הכנסה יש ליצור נכס מס נדחה בגובה מכפלת ההפרש הזמני בשיעורי המס הצפויים במועד ההיפוך.

ניתוח דומה אפשר לעשות לגבי הגדרת התחייבות והצורך ביצירת התחייבות מסים נדחים.

 

יש לכם עוד דוגמאות ליישום העקרונות של המסגרת המושגית בדוחות הכספיים? טקבקו למטה!


איך לפתור נכון כל שאלת מועצה בפיננסית א׳

פתרונות מלאים ומפורטים לבחינת מועצת רואי חשבון בפיננסית א׳

  • 18 פתרונות מלאים ומפורטים עם דרך מלאה עד לתשובה לכל בחינות המועצה מאז 2009 ועד המועד האחרון (כולל!)
  • 720 שאלות מועצה לתרגול - מוסברות בגובה העיניים ובליווי דגשים וטיפים לפתרון נכון
  • תמיכה מקצועית מלאה - לא הבנת משהו בפיתרון? שאל חופשי ונענה!
  • ריכוז וניתוח של כל השאלות התיאורטיות בליווי הסברים וטיפים ללימוד לחלק התיאורטי
  • מעל 5163 שאלות ותשובות של סטודנטים המרחיבים ומעמיקים את ההבנה בפתרון הבחינות
  • פילוח שאלות לפי נושאים סינון שאלות לפי נושאים ללמידה אפקטיבית
  • 100% אחריות Unlimited - במקרה שלא תעבור את הבחינה תוכל להשתמש בפתרונות במועד הבא שתיגש אליו ללא תשלום נוסף
לפרטים נוספים לחץ כאן »


תגובות

  1. אולי זה לא המקום הנכון לשאול את זה…אבל ננסה בכל זאת.
    תרגלתי עד עכשיו כמה מבחנים ואני מוצא את עצמי טועה בהרבה שאלות יחסית בחלק התיאורטי. אחוז ההצלחה שלי כרגע בשאלות האלה עומד על בערך 50%, ואני מעוניין לשפר זאת בזמן שנותר עד הבחינה (שבוע בלבד). קראתי את כל התקנים פעם אחת, אבל איך נאמר, מקריאה אחת לא הכל נטמע, ולקריאה נוספת אין מספיק זמן.
    האם תוכלו להמליץ לי על דרך שבכל זאת תעזור לי למזער את הטעויות בחלק התיאורטי?




    0



    0
    1. כמה דברים שאפשר לעשות:
      1. לעבור על השאלות התיאורטיות שכבר היו (לפעמים הם ממחזרים שאלה אחת או שתיים וזה גם חזרה טובה על החומר ואפילו לא לוקח יותר מדי זמן). חשוב להבין מה סוג השאלות שהמועצה אוהבת לשאול, על מה היא "אוהבת" להפיל סטודנטים ולניסוחים.
      2. לקרוא את התקנים שוב במתכונת מצומצמת, כלומר רק את הסעיפים המודגשים בתקנים עצמם. השאלות התיאורטיות בכל הבחינות האחרונות מתמקדות בעיקר בסעיפי מפתח אלה. עדיין צריך לקרוא אבל הרבה פחות.
      3. לקרוא את הסיכומים שוב, אמנם מה שמלמדים במוסדות זה לא תמיד 100% מהתקן אבל זה הרבה יותר קצר וקליל.
      4. לקרוא ולהבין את המסגרת המושגית. לא רק שזה חלק מהחומר הנדרש לבחינה, לפעמים כשנתקעים – גם בשאלות חישוביות – זה יכול לעזור אם נכנסים לראש של הIFRS. הרבה דברים שנקבעו בתקנים מתבססים על העקרונות שנקבעו במסגרת המושגית.

      לסיכום, חשוב להבין שהשאלות התיאורטיות הן מאוד מבלבלות. לפעמים המועצה משחקת "מלוכלך" על מילה בודדת למשל "על ישות לבדוק בכל תקופה ערך גרט" לעומת "על ישות לבדוק בכל שנה ערך גרט" וכו'. כמו כן אתה יכול לקרוא את אותו תקן 10 פעמים וישאלו אותך על איזו פינה כזו שלא התייחסת עליה כמו למשל דרישות גילוי או תחולה של התקן, ולכן אין מה לעשות (למעט אם היה לך שנה ללמוד :)) וצריך להבין שאין 100% פגיעה בתיאורטיות. תעשה את המקסימום שאתה יכול.




      0



      0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *