חשבונאות ליסינג

פיננסיתא

leasingחברות הליסינג למיניהן יוצרות מספר סוגיות חשבונאיות שהתקינה הבינלאומית נדרשה לתת עליהן את הדעת. שאלות כמו כיצד יסווגו הרכבים בדוחות הכספיים של חברות הליסינג וכיצד החכירה תטופל אצל הלקוח (החוכר) קיבלו מענה במהלך השנים בתקנים השונים, אך כמובן שלא כל הבעיות נפתרו ולכן בעתיד אנו מצפים לראות שינויים נוספים בתקנים.

במאמר זה נסקור את עיקר הסעיפים והתקנים הרלוונטים לחברות ליסינג, ונזכור שאנו מביאים כאן כדוגמה את חברות הליסינג, אך כל חברה שמאפייני הפעילות שלה דומה לחברת ליסינג תזכה לטיפול חשבונאי דומה.

המודל הכלכלי של חברות הליסינג עובד באופן הבא: בשלב הראשון החברה רוכשת צי רכבים מהספקים שלה (יבואני הרכב), בשלב השני היא מתקשרת עם הלקוחות שלה להשכרת הרכבים - בדרך כלל לתקופה של 3 שנים, ובשלב השלישי (לאחר 3 השנים) היא מוכרת אותם, רוכשת רכבים חדשים וחוזר חלילה.

רכוש קבוע או מלאי

השאלה הראשונה והבסיסית ביותר שניצבת בפני חברת הליסינג היא כיצד יש לסווג את הרכבים בדוחות הכספיים. האלטרנטיבות הן רכוש קבוע או מלאי.

רכוש קבוע מוגדר כפריט מוחשי המוחזק לשימוש בייצור או בהספקת סחורות או שירותים, להשכרה לאחרים או לצרכים מנהליים, וצפוי שישתמשו בו במשך יותר מתקופה אחת.

לכאורה נראה כי אנחנו עומדים בהגדרת רכוש קבוע, שכן רכבים מהווים פריט מוחשי המוחזק להשכרה לאחרים.

מלאי מוגדר כנכס המוחזק לצרכי מכירה במהלך העסקים הרגיל, בתהלך הייצור למכירה כזו או בצורה של חומרים וחומרי עזר שיצרכו בתהליך הייצור או שיצרכו במהלך הספקת השירותים.

נראה שהרכבים של חברת הליסינג עומדים גם בהגדרת המלאי, שכן במהלך העסקים הרגיל של החברה היא מוכרת רכבים (אלו שחלפו 3 שנים מיום רכישתם/השכרתם).

כדי למנוע בלבול, IAS16 בסעיף 68 א' קבע שבמצבים כאלה נטפל בנכסים ב-2 שלבים:

1. משלב רכישת הרכבים ועד לסיום השכרתם - הרכבים יסווגו כרכוש קבוע.

2. מתום מועד השכרתם ועד למכירתם בפועל - הרכבים יסווגו כמלאי.

ביום סיום השכרת הרכבים יהיה לנו מיון של הרכבים מרכוש קבוע למלאי, לפי עלות הרכוש הקבוע בספרים למועד המעבר: ח' מלאי ז' רכוש קבוע.

פעילות שוטפת או פעילות השקעה

לאחר שקבענו כיצד הרכבים יסווגו בדוח על המצב הכספי, נשאלת השאלה כיצד יסווגו תזרימי המזומנים הנובעים מפעילות הליסינג, כלומר האם נסווג את תזרימי המזומנים כפעילות שוטפת או כפעילות השקעה.

מצד אחד, כפי שראינו בחלק הקודם, במועד הרכישה אנחנו מסווגים את הרכבים כרכוש קבוע. בדרך כלל יציאות של מזומנים בגין רכישת רכוש קבוע מסווגות כפעילות השקעה.

במקרה של מימוש רכוש קבוע אנחנו מנטרלים את רווח ההון בהתאמות לרווח בפעילות השוטפת, ומציגים את כל תזרים המזומנים החיובי שנבע ממימוש הרכוש הקבוע גם כן בפעילות השקעה.

לעומת זאת, כאשר אנחנו מוכרים מלאי, תזרימי המזומנים כתוצאה מהרכישה והמכירה של המלאי מוכרים כפעילות שוטפת.

אם כן, נשאלת השאלה כיצד יסווגו תזרימי המזומנים הנובעים מפעילות חברת הליסינג בדוח על תזרימי המזומנים. התשובה לכך נמצאת בסיפא של סעיף 14 בIAS7:

תשלומי מזומנים לייצור או לרכישת נכסים המוחזקים להשכרה לאחרים ולאחר מכן מיועדים למכירה כמתואר בסעיף 68א לIAS 16 הם תזרימי מזומנים לפעילות שוטפת. תקבולי מזומנים מההשכרות ומהמכירות לאחר מכן של נכסים אלה מהווים גם הם תזרימי מזומנים מפעילות שוטפת.

במילים אחרות, IAS7 קובע כי כל תזרימי המזומנים הנובעים מהפעילות של חברת הליסינג, קרי, התשלומים לרכישת הרכבים, התקבולים מההשכרה והתקבולים מהמכירה לאחר מכן של אותם רכבים יסווגו כפעילות שוטפת.

הסיווג החשבונאי הנ"ל משקף את המהות האמיתית של העסקאות שכן כל הפעילות הזו מתבצעת במהלך העסקים השוטף של החברה ולכן סיווג תזרימי המזומנים מעסקאות אלו בפעילות השוטפת יספקו מידע רלוונטי טוב יותר לקוראי הדוחות.

דילמת החכירה

בהתאם לIAS17, חברה החוכרת נכס נדרשת לסווג את החכירה כחכירה תפעולית או כחכירה מימונית.

לא נכנס כאן לכל המבחנים שנקבעו בתקן לקביעת סוג החכירה, אך נזכיר כי העיקרון המרכזי של התקן קובע כי במקרה בו עיקר הסיכונים וההטבות הכלכליות הנובעים מהבעלות בנכס עברו לחוכר החכירה תסווג כחכירה מימונית. בשאר המקרים החכירה תסווג כחכירה תפעולית.

במקרה של חברות הליסינג, כאשר החברה משכירה את הרכבים ללקוחות שלה מדובר בדרך כלל על חכירה תפעולית (בדרך כלל ל-3 שנים כאמור לעיל).

מה שמעניין הפעם זה לאו דווקא הצד של המחכיר, קרי חברות הליסינג, אלא של הצד החוכר.

ברגע שחכירה מסווגות כחכירה מימונית, החברה החוכרת צריכה להכיר בהתחייבות בגין החכירה. לעומת זאת אם החכירה מסווגת כחכירה תפעולית הרי שלא תוכר במאזן התחייבות.

נוצר כאן למעשה עיוות חשבונאי מסוים כיוון שיש לנו כאן מקרה קלאסי של מימון חוץ מאזני. במאזן לא משתקפת המחויבות של החברה לתשלום דמי החכירה בהתאם לחובותיה החוזיות.

כדי להבין את הרעיון, ניקח לדוגמה חברה שיש לה 30 סוכני מכירות הזקוקים לרכבים לצורך עבודתם. בפני החברה עומדות 2 אפשרויות:

1. להכנס להסדר ליסינג עם חברת הליסינג

2. לרכוש את הרכבים בעצמה מהיבואנים

לא אתייחס כאן למבחנים כלכליים, אלא רק להיבט החשבונאי. מבחינה חשבונאית יש לחכירה תפעולית יתרון על פני חכירה מימונית מאחר והיא לא תוצג במאזן כהתחייבות שתשפיע על יחסים פיננסיים שחושבים למשקיעים כמו למשל יחס המינוף.

התקינה הבינלאומית מודעת לעיוות הזה, ולכן היא עובדת על תקן חדש שיחליף את הטיפול החשבונאי בחכירות הקיים כיום המבחין בין חכירה מימונית לתפעולית, לטיפול חשבונאי אחיד המבוסס על העקרון של זכות השימוש בנכס.

בקצרה, הטיפול החשבונאי החדש ידרוש להכיר בנכס הנובע מזכות השימוש ובהתחייבות הנובעת מהמחויבות של הישות לתשלומי החכירה. למעשה, הטיפול החשבונאי החדש ישווה את הטיפול בחכירה תפעולית לטיפול של חכירה מימונית.

למען הסר ספק, התקן החדש עדיין לא נכנס לתוקף ולכן נכון למועד כתיבת מאמר זה יש להמשיך וליישם את הוראות IAS 17 כרגיל, ולהבחין בין חכירה מימונית לחכירה תפעולית כפי שהיה עד היום.


איך לפתור נכון כל שאלת מועצה בפיננסית א׳

פתרונות מלאים ומפורטים לבחינת מועצת רואי חשבון בפיננסית א׳

  • 18 פתרונות מלאים ומפורטים עם דרך מלאה עד לתשובה לכל בחינות המועצה מאז 2009 ועד המועד האחרון (כולל!)
  • 720 שאלות מועצה לתרגול - מוסברות בגובה העיניים ובליווי דגשים וטיפים לפתרון נכון
  • תמיכה מקצועית מלאה - לא הבנת משהו בפיתרון? שאל חופשי ונענה!
  • ריכוז וניתוח של כל השאלות התיאורטיות בליווי הסברים וטיפים ללימוד לחלק התיאורטי
  • מעל 5119 שאלות ותשובות של סטודנטים המרחיבים ומעמיקים את ההבנה בפתרון הבחינות
  • פילוח שאלות לפי נושאים סינון שאלות לפי נושאים ללמידה אפקטיבית
  • 100% אחריות Unlimited - במקרה שלא תעבור את הבחינה תוכל להשתמש בפתרונות במועד הבא שתיגש אליו ללא תשלום נוסף
לפרטים נוספים לחץ כאן »


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *