היוון עלויות אשראי ב5 דקות

היוון עלויות אשראי

כולנו יודעים שכאשר רוכשים נכס אנחנו מהוונים לעלות שלו את כל ההוצאות שהתהוו במישרין בגין הנכס, עד שהוא עומד לשימוש המיועד לו.

IAS 23 עוסק בעלויות הנוצרות בגין אשראי שהישות נטלה על עצמה וקובע את התנאים בהם ניתן להוון עלויות אלה לעלות הנכס.

עיקרון הליבה של התקן קובע:

עלויות אשראי שניתן ליחסן במישרין לרכישה, להקמה או לייצור של נכס כשיר, מהוות חלק מהעלות של אותו נכס. עלויות אשראי אחרות מוכרות כהוצאה.

עיקרון די פשוט למען האמת.

אם ישות יכולה לייחס עלויות אשראי ישירות לרכישת/הקמת נכס כשיר, אזי ניתן להוון את העלויות לעלות הנכס. מצד שני, עלויות אשראי אחרות שלא ניתן ליחס ישירות לא ניתן להוון לנכס והן יוכרו כהוצאה שוטפת.

שימו לב שלא מדובר ב"סתם" נכס, אלא בנכס כשיר.

נכס כשיר הוא נכס שנדרש פרק זמן מהותי (מעל שנה) על-מנת שיעמוד לשימוש המיועד לו או לשם מכירתו.

יחד עם זאת, IAS 23 אינו חל במקרים הבאים:

  1. נכס כשיר הנמדד בשווי הוגן;
  2. מלאי המיוצר בכמויות גדולות על בסיס חוזר.

בהתאם לנסיבות, נכס כשיר עשוי להיות כל אחד מאלה: מלאי (אם הוא לא מיוצר בכמויות גדולות על בסיס חוזר), מתקני ייצור, תחנות כוח, נכס בלתי מוחשי ונדל"ן להשקעה.

למען הסר ספק, נכסים פיננסיים, מלאי שמיוצר בפרק זמן קצר (פחות משנה) או נכס שבעת רכישתו מוכן לשימוש או למכירה אינם נכסים כשירים.

במילים אחרות, כדי לבדוק אם נכס מסוים עונה להגדרת נכס כשיר לצורך היוון עלויות אשראי לפי תקן זה, נערוך בדיקה כפולה:

  1. האם הנכס עונה על הגדרת נכס כשיר? (זמן הקמת הנכס מעל שנה);
  2. האם הנכס נמצא תחת קטגורית החריגים?
    א. נכס כשיר שנמדד בשווי הוגן;
    ב. מלאי המיוצר בכמויות גדולות על בסיס חוזר או מלאי המיוצר בפרק זמן קצר;
    ג. נכס פיננסי;
    ד. נכס שבעת רכישתו מוכן לשימוש או למכירה.

אילו עלויות אשראי נכללות בתקן?

- ריבית על משיכות יתר, על אשראי לז"ק או על אשראי לז"א;

- הפחתת ניכיון או פרמייה;

- הפחתת עלויות נלוות להסדרת האשראי;

- עלויות מימון בגין חכירות;

- הפרשי שער עד לגובה שהן משמשות תחליף לריבית (ראה בהמשך אשראי שלא במטבע הפעילות).

לאחר שהבנו מהו נכס כשיר ומהן עלויות אשראי, השלב הבא הוא לקבוע האם ניתן לייחס את עלויות האשראי במישרין לנכס הכשיר (ואז נהוון אותן לעלות הנכס), או שלא (ואז נכיר בהן כהוצאה ברו"ה).

עלויות אשראי ראויות להיוון

לפני שנלמד מהן אותן עלויות אשראי שראוי להוון אותן לנכס, חשוב להבין שנוכל להוון אותן רק כאשר צפויות להתקבל בגינן הטבות כלכליות וכאשר העלויות ניתנות למדידה באופן מהימן (בדומה להגדרת נכס).

על-פי IAS 23 המבחן לעלויות אשראי הראויות להיוון הינו האם עלויות האשראי היו נמנעות אילו הנכס הכשיר לא היה מוקם.

אם מדובר בעלויות נמנעות הרי שמדובר בעלויות אשראי ראויות להיוון ולכן ניתן להוון אותן לעלות הנכס הכשיר.

לעומת זאת, אם העלויות אינן נמנעות והן היו מתהוות ללא כל קשר להקמת הנכס הרי שמדובר בעלויות שאינן ראויות להיוון.

בנושא זה נהוג להבחין בין 2 סוגים של אשראי:

  1. אשראי ספציפי
  2. אשראי שאינו ספציפי

אשראי ספציפי הינו אשראי שניטל במיוחד לשם הקמת הנכס, ולכן העלויות שמתהוות בגינו הן עלויות נמנעות ולפיכך הן עלויות אשראי הראויות להיוון לנכס הכשיר. (למשל, הישות נוטלת הלוואה במיוחד לשם הקמת נכס כשיר).

כאשר מדובר באשראי ספציפי, כל עלויות האשראי שמתהוות בגין אשראי זה ניתנות להיוון לעלות הנכס.

לפעמים אשראי ספציפי מושקע באופן זמני. במקרים כאלה יש לנכות מעלויות האשראי הספציפי כל הכנסה שהופקה מההשקעה של אותו אשראי ספציפי, ולהוון את עלויות האשראי, נטו, לעלות הנכס.

אשראי לא ספציפי הינו אשראי שניטל לצורך כלל פעילות הישות. בפועל, ייתכן שבחלקו האשראי שימש להקמת הנכס הכשיר וייתכן שלא שימש כלל להקמת הנכס הכשיר.

במקרה של אשראי לא ספציפי, המצב מורכב יותר כיוון שקשה לזהות קשר ישיר בין עלויות האשראי לנכס הכשיר ולכן נדרש להפעיל שיקול דעת.

כדי למצוא את עלויות האשראי הלא ספציפי הראויות להיוון יש לפעול במספר שלבים:

1. מוצאים את ממוצע האשראי הספציפי שעמד לרשות הישות במהלך התקופה.

דוגמאות:

- אם נלקחה הלוואה בתחילת השנה בסך 100, אז ממוצע האשראי הספציפי הוא 100=100*12/12.

- אם נלקחה הלוואה בסך 100 באמצע השנה, אז ממוצע האשראי הינו 50=100*6/12.

- אם ההלוואה נלקחה בתקופה קודמת, ובתחילת השנה היא עומדת על 100, אז האשראי הספציפי הוא 100=100*12/12.

- אם נלקחו מספר הלוואות ספציפיות, ממוצע האשראי הספציפי הוא סכום הממוצעים של כל הלוואה.

כך למשל בתחילת השנה נלקחה הלוואה בסך 100, ובאמצע השנה נלקחה הלוואה נוספת בסך 100. במקרה כזה ממוצע האשראי הספציפי הינו 150=100*12/12 + 100*6/12.

2. מוצאים את ממוצע הנכס הכשיר.

כמה הערות:

- אופן החישוב של ממוצע הנכס הכשיר דומה לחישוב בשלב 1.

- כאשר נתונה יציאה בגין הנכס הכשיר "המתפלגת באופן שווה במהלך התקופה" אזי נתייחס לכך כאילו כל היציאה היתה באמצע התקופה. למשל, אם בגין הנכס הכשיר היתה יציאה בסך 100 שהתפלגה באופן שווה על פני השנה, אזי ממוצע הנכס הכשיר יהיה 50=100*6/12.

- כאשר מתקבל מענק יש "לנכות" אותו ממוצע הנכס הכשיר. כלומר ממוצע המענק שהתקבל מקטין את ממוצע הנכס הכשיר. לדוגמה, אם היתה יציאה בסך 100 בתחילת השנה ובאמצע השנה התקבל מענק בסך 100, ממוצע הנכס הכשיר הינו: 50=100*6/12 - 100*12/12.

3. מוצאים את ממוצע הנכס שמומן באשראי לא ספציפי. (שלב 2 פחות שלב 1).

4. מוצאים את ממוצע האשראי הלא ספציפי. (חישוב דומה לשלב 1).

5. מוצאים את סך עלויות האשראי הלא ספציפי.

6. מוצאים את שיעור ההיוון המשוקלל (שלב 5 חלקי שלב 4).

לאחר שחישבנו את שלבים 1-6, ניתן להוון את עלויות האשראי הלא ספציפי לנכס הכשיר ע"י מכפלת שיעור ההיוון (שלב 6) בממוצע הנכס שמומן באשראי לא ספציפי (שלב 3).

בכל מקרה, אין להוון עלויות אשראי לנכס מעבר לעלויות שתהוו בפועל.

כלומר, אם לפי שיעור ההיוון שקיבלנו (שלב 6) עלויות האשראי שאנחנו צריכים להוון לנכס גבוהות מהעלויות בפועל (שלב 5), העלויות בפועל משמשות תקרה ולכן נהוון אך ורק את העלויות בפועל.

אשראי שלא במטבע הפעילות

כאשר האשראי ניטל במטבע שאינו מטבע הפעילות של הישות, ומתהוות לישות עלויות אשראי כתוצאה מהפרשי שער, יש להבחין בין מרכיב עלויות האשראי המהוות תנאי אשראי דומים במטבע הפעילות של הישות לבין מרכיב "הספקולציה" של המטבע הזר.

במילים אחרות, כאשר האשראי הוא במטבע זר, יש לחשב את עלויות האשראי כאילו סכום האשראי נלקח במטבע הפעילות של הישות בתנאים דומים (סכום ותקופת ההלוואה), עלויות אלו יהוו את התקרה להיוון.

בסופו של דבר נהוון לפי הנמוך מבין עלויות האשראי שנבעו בפועל (לפי המטבע הזר) לבין עלויות האשראי שחישבנו לפי מטבע הפעילות בתנאים דומים.

תחילת ההיוון, השעיית ההיוון והפסקת ההיוון

תחילת ההיוון

כדי להתחיל להוון עלויות לנכס כשיר יש לעמוד ב-3 תנאים מצטברים:

1. לישות יש יציאות בפועל בגין הנכס.

הרעיון הוא להוון עלויות שנבעו מאשראי שנועד להקמת הנכס. אם הישות לא מוציאה בפועל מזומן (או מעבירה נכס אחר או נוטלת התחייבות) הרי שאין עניין להוון עלויות אשראי.

מהיציאות בפועל יש לנכות תקבולים שהתקבלו בפועל כמו למשל מענקים.

2. לישות נוצרות עלויות אשראי.

ברור שאם לא נוצרות לישות עלויות אשראי היא לא תוכל להוון עלויות שלא נוצרו לה בפועל.

3. הישות מבצעת פעילויות נדרשות לשם הכנת הנכס לשימושו היעודי או למכירתו.

בנוסף לפעילויות פיזיות להקמת הנכס נדרשות גם פעילויות אחרות בעלות אופי טכני ו/או מנהלתי.

השעיית היוון

כאשר הישות משעה את הפיתוח הפעיל של נכס כשיר עליה להשעות להוון עלויות אשראי.

שני מקרים חריגים בהם נמשיך להוון עלויות אשראי כאשר הפיתוח הפעיל הושעה הם:

  1. הישות מבצעת עבודה טכנית ומנהלתית מהותית.
  2. מדובר בעיכוב זמני המהווה חלק הכרחי מתהליך הקמת הנכס.

הפסקת ההיוון

כאשר הישות השלימה את כל הפעולות המהותיות להקמת הנכס הכשיר עליה להפסיק להוון עלויות אשראי.

בדרך כלל ההשלמה הפיזית של הנכס מסמנת את השלמת ההקמה, אפילו אם נדרשות פעולות טכניות/מנהלתיות שגרתיות או שנדרשים שינויים מזעריים בנכס על פי מפרט.

כאשר מדובר בנכס כשיר המורכב ממספר חלקים יש להבחין בין שני מקרים:

1. אם כל חלק ניתן לשימוש באופן נפרד (למשל פארק עסקים), אזי ברגע שהושלם חלק אחד לא נמשיך להוון לאותו חלק עלויות אשראי.

2. אם לא ניתן להשתמש בכל חלק בנפרד (למשל מפעל פלדה), אזי יש להמשיך ולהוון עלויות אשראי עד להשלמת כל חלקי הנכס.

לתקן המלא לחץ כאן

    1. נכס כשיר הוא נכס שזמן הקמת או הכנתו לשימוש או למכירה אורך פרק זמן מהותי (בפרקטיקה מעל שנה). נכס פיננסי לא עונה בדרך כלל על ההגדרה הזו.

      בכל מקרה, IAS 23 קובע שנכסים פיננסיים אינם נכסים כשירים [IAS23.7]

  1. לגבי עלויות אשראי כאשר מדבור בקרן הלוואה אשר משולמת בחלקה מזומן והחלק השני בהחלפת נכס איך זה מתבטא עם ההיוון

    1. היי דותן, פשוט לא מהוונים בתקופה הזו עלויות אשראי.

      נניח היה לך נכס בהקמה שהעלויות המצטברות שלו ל31.12.13 הן 1,000,000. מתחילת 2014 ההקמה הוקפאה ואין יותר פיתוח פעיל של הנכס עד לסוף השנה.
      במקרה הזה לא ניתן להוון עלויות אשראי שיתהוו לחברה במהלך השנה לנכס, ובמקום זאת הן יוכרו כהוצאה ברווח והפסד.

  2. שאלה נוספת: אם יש לי הלוואה צמודה למדד כלשהו. לפי מה אני מחשב את יתרת ההלוואה הממוצעת? אני מצמיד את ההלוואה ואז מחשב לפי כמות החודשים שההלוואה אצלי?

    1. כן

      נניח לקחת הלוואה ב1.1.13 של 100 שנפרעת ב-10 תשלומים כל חצי שנה. והמדדים עולה נניח ב10% בכל חצי שנה (סתם בשביל הדוגמה).
      אז ממוצע האשראי שלך הוא 100*6/12 + 55*6/12
      כלומר במשך חצי שנה היה לך אשראי של 100, אחרי חצי שנה פרעת חצי (כמובן שלמת צמוד 50*1.1=55), ולאחר מכן היה לך אשראי של 55 למשך חצי שנה נוספת.

  3. שאלה לגבי אשראי ספציפי

    נניח שיש לי נכס כשיר להיוון.
    לקחתי הלוואה ספציפית , אשר נפרעת בעוד 3שנים.

    באמצע השנה השלישית הנכס כבר מוכן לשימוש, וצריך להפסיק להוון לו עליות אשראי.

    לעומת זאת , הוצאות המימון בגין ההלוואה הספציפית הן עד סוף השנה, עד מועד פרעון ההלוואה.
    האם אני מהוון את האשראי הספציפי עד למועד בו הנכס מוכן לשימוש, או שאני מהוון את כל הוצאות המימון הספציפיות שהתהוו השנה ?

    אם הנכס מוכן לשימוש לפני סוף שנה, וצריך להפסיק להוון לו עלויות אשראי,

    1. עופר

      אתה מהוון עלויות שהתהוו בפועל עד למועד שבו הנכס מוכן מכל הבחינות המהותיות לשימוש או למכירה. עלויות אשראי שמתהוות לאחר מכן (ספציפי/לא ספציפי) לא ממשיכים להוון לנכס.

  4. שאלה בקשר לאשראי לא ספציפי –
    אם נלקח אשראי לא ספציפי ורק לאחר מכן הנכס כשיר להיוון עלויות אשראי, האם לצורך חישוב שיעור ההיוון ניקח את הוצאות המימון רק על חלק השנה שניתן להוון עלויות אשראי בגינו?

    אני אתן דוגמה – למשל לקחנו הלוואה ב1.1.10 ורק ב1.10.10 ניתן להתחיל להוון עלויות אשראי לנכס, ונגיד והאשראי הוא אכן לא ספציפי, אז בשביל לחשב את שיעור ההיוון -האם ניקח במונה את עלויות האשראי של חודשים 10-12 ובמכנה ניקח את ההלוואה*3/12, או שניקח במונה את הוצאות המימון של כל השנה, ובמכנה את ההלוואה משוקללת מתחילת השנה?

    1. רק את החלק היחסי בשנה.

      תחשוב על מצב שבו יש לך 2 הלוואות מתחילת השנה, אחת פרעת ברבעון השני. ברבעון השלישי אתה מתחיל בהקמת נכס כשיר – האם ההלוואה שנפרעה ברבעון השני ״מממנות״ את הקמת הנכס? לא, ולכן גם לא ניקח בחשבון את עלויות האשראי שנוצרו בגינה.

  5. שלום,

    מה קורה אם החברה מתחילה להשקיע 100,000 ש"ח בנכס ב 1.4.10, אבל לוקחת הלוואה ב- 1.10.10 וממועד זה הוא הופך להיות נכס כשיר. האם בחישוב ממוצע הנכס הכשיר (שלב 2), אני אכפיל את ההשקעה של ה- 100,000 ב 9/12, כלומר ממועד ביצוע ההשקעה או ב 3/12, כלומר ממועד תחילת ההיוון?

    תודה רבה

  6. נדרש פרק זמן מהותי להקמת המבנים – 4 שנים
    נכס כשיר
    תחילת היוון – 3 סעיפי סעיף 17 מתקיימים –
    הושקעו עלויות בנכס –
    30.6.2003
    נגרמו עלויות אשראי –
    30.6.2004
    נעשו פעילויות הדרושות להכנת הנכס למכירתו-
    1.1.2004
    קרקע נרכשה ב- 30.6.2003 אבל הפעילות להכנת הנכס החלה רק בבקשת ההיתר ב- 1.1.2004
    מועד תחילת ההיוון – 1.1.04

    מדוע מועד תחילת הייון הוא ב 1.1.04 ולא ב 30.6.04?

    תודה.

    1. קשה לענות על השאלה כך מבלי לראות את כל הנתונים.
      באופן כללי את צריכה להתחיל להוון רק כאשר מתקיימים כל התנאים – התהוו עלויות בגין הנכס, התהוו עלויות אשראי, והחלה ההקמה הפיזית של הנכס או החל תהליך טכני מהותי והכרחי להקמה.

  7. האם הלוואה שנלקחה לצורך מימון נכס שאינו כשיר (נכס זמין לשימוש) עומדת בהגדרה של אשראי לא ספציפי הניתן להיוון לנכסים הכשירים האחרים ביישות?

      1. אני שאלתי שאלה אחרת, האם הלוואה שנלקחה ספציפית לנכס שאינו כשיר לדוגמא הלוואה לצורך רכישת משאית שהינה זמינה לשימוש. מצד אחד לא ניתן להוון למשאית מכיוון שאינה נכס כשיר מצד שני האם אפשר להוון לשאר הנכסים הכשירים?

  8. שלום, האם בהיוון נכס שיש לו גם רכיב קרקע. ואני לוקחת הלוואה בשביל למממן את כל תמורת הרכישה.
    האם עלויות המימון מהוונת לנכס ולקרקע יחד או רק לנכס?

  9. היי ראשית תודה על הסיכום.
    לשאלתי מדוע מורדים מענק השקעה מחישוב האשראי הלא הספציפי?מה ההגיון?

    1. המענק יורד מממוצע הנכס הכשיר ולא ממוצע האשראי הלא ספציפי, והרעיון הוא שאת הסכום הזה החברה לא הייתה צריכה לממן באשראי כיוון שהיא קיבלה מענק שאין בגינו עלויות אשראי ולכן לא ראוי להוון בגין חלק זה שהושקע בנכס עלויות אשראי כלשהן.

  10. שלום,
    אם הערך בספרים של נכס כשיר עולה על סכום בר ההשבה שלו, הערך בספרים מופחת לסכום בר ההשבה והישות נדרשת להפסיק את היוון עלויות האשראי?
    תודה

    1. הטיפול הוא כרגיל – מודדים לפי הנמוך מבין עלות מופחתת לסכום בר-השבה. היוון עלויות לא מופסק כתוצאה מירידת ערך, כמו שעלויות נוספות שמושקעות בנכס לא מופסקות להיות מהוונות לנכס.
      במידת הצורך ההפרשה לירידת ערך תעודכן.

להגיב על פיננסיתא לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *