בתנאי שוק מסוימים ייתכן וחברה תחליט לערוך שינויים בתנאים של התחייבויותיה הפיננסיות.
לדוגמה, כאשר נמצאים בסביבת ריבית נמוכה יותר מאשר הריבית בהן ניטלה הלוואה בנקאית, ייתכן והחברה תרצה לעשות refinance, בעברית - שחלוף, ולקחת הלוואה חדשה בתנאים עדיפים יותר.
הבנק כמובן לא פרייאר ומכיוון ששינוי כזה "דופק" אותו בצורה של אובדן הריבית הגבוהה שהוא נהג לקבל, הוא גובה עמלת שחלוף יפה כפיצוי על אובדן הריבית.
יחד עם זאת, בתנאים מסוימים ייתכן ולמרות העמלות הגבוהות שחברה תצטרך לשלם בגין החלפת ההלוואה הישנה באחת חדשה, ישתלם לה לבצע את המהלך.
הטיפול החשבונאי ב-Refinancing (שחלוף הלוואות)
התקן העוסק בהתחייבויות פיננסיות הינו IAS 39 והסעיף הרלוונטי לנושא זה הינו סעיף 40:
החלפה של מכשירי חוב, בעלי תנאים שונים באופן מהותי, בין לווה לבין מלווה קיימים תטופל כסילוק ההתחייבות הפיננסית המקורית והכרה בהתחייבות פיננסית חדשה. בדומה, תיקון משמעותי של התנאים של התחייבות פיננסית קיימת או של חלק ממנה (בין אם ניתן לייחס את התיקון לקשיים כספיים של הלווה ובין אם לא) יטופל כסילוק ההתחייבות הפיננסית המקורית והכרה בהתחייבות פיננסית חדשה.
כלומר, החלפה של הלוואה א' בהלוואה ב', בהנחה שלהלוואה ב' תנאים שונים מהותית מאשר הלוואה א', תטופל כגריעה של הלוואה א' והכרה בהלוואה חדשה - הלוואה ב', כאשר הגריעה של הלוואה א' תהיה לפי ערך פנקסני, הרישום של הלוואה ב' יהיה לפי השווי ההוגן, וההפרש בין השווי ההוגן של הלוואה ב' לערך הפנקסני יוכר ברווח והפסד.
במקרה שאין שינוי מהותי בתנאי ההלוואה, הלוואה ב' תרשם לפי שווי הוגן וההפרש בין הערך הפנקסני של הלוואה א' לשווי הוגן - שזה למעשה עלויות השחלוף, יזקפו לעלות הלוואה ב' ויוכרו לאורך חיי ההלוואה בשיטת הריבית האפקטיבית.
אם כן, לשחלוף של הלוואות יכולה להיות השפעה על רווח והפסד, במקרה שהתנאים של ההלוואה שונו מהותית, ויכול להיות שלא תהיה כלל השפעה על רווח והפסד אם אין שינוי מהותי בתנאי ההלוואה.
לאור האמור לעיל, קיימת חשיבות רבה לקביעה האם השינוי בתנאי ההלוואה מהותי או לא ומיד נראה מה המבחנים לקביעת מהותיות השינויים בתנאים של התחייבויות פיננסיות.
רק נוסיף ונאמר, שהבחינה של השחלוף נעשית מנקודת מבט כלכלית ולא משפטית. כלומר ללא קשר כיצד החברה והבנק מנסחים את זה, כתיקון להלוואה קיימת או הסכם הלוואה חדש, ולא משנה אם פרענו קודם את ההלוואה במזומן ואז קיבלנו כסף או שלא עבר מזומן כלל.
המבחנים לקביעת מהותיות השינויים בתנאי התחייבויות פיננסיות
בפרקטיקה משתמשים בשני מבחנים (לא מצטבר):
1) המבחן האיכותי - האם התנאים של ההלוואה השתנו מהבחינה האיכותית - הכוונה בעיקר לתנאים העיקריים של ההלוואה כמו סכום ומועד פידיון.
2) המבחן הכמותי - האם הערך הנוכחי המהוון של תזרים המזומנים שנותר מההלוואה (התזרים בתנאים החדשים, נטו מעמלות כלשהן) בשיעור הריבית האפקטיבי המקורי (לפני השינוי) שונה ביותר מ-10% מהערך הנוכחי של התזרים בתנאים הישנים (ההתחייבות המקורית). נציין כי מבחן זה מוזכר בהנחיות ליישום של IAS 39.
אם לאחר שקלול שני המבחנים הנ"ל מגיעים למסקנה כי מדובר בשינוי מהותי אז השחלוף יטופל כסילוק של ההתחייבות הישנה (כולל השפעה על הרווח והפסד) והכרה בהתחייבות פיננסית חדשה.
זה בחומר לפיננסית א'? כי זה לא כלול במיקוד אם זה סעיף 40.
צודק, זה לא נכלל בסעיפים שהמועצה מציינת במיקוד.