לתחקר מבחנים זה לא קל (אבל זה הכרחי)

בוא נודה בזה - לפתור מבחנים משנים קודמות כחלק מההכנה לקראת בחינות מועצת רואי חשבון זה לא הCup of tea של אף אחד. זה מבאס.

אבל לשבת אחרי כמה שעות ששרפת רק על פתירת המבחן ולהתחיל לתחקר אותו זה כבר ממש כאב ראש אמיתי.

מה עושים רוב הסטודנטים לחשבונאות?

מתחילים לפתור את השאלה הראשונה. מה שיודעים - פותרים, ומה שלא יודעים? או שמתחילים "לאנוס" את השאלה או שקופצים ישר לפתרונות, רואים מה הטעות, מהנהנים לעצמם וממשיכים הלאה.

עצור.

אתה באמת חושב שהבנת את הטעות שלך?

אתה באמת מאמין שבעוד כמה שבועות או חודשים כשתשב באולם הבחינות בבנייני האומה מול המבחן אתה תזכור מה צריך לעשות?

אתה באמת רוצה להגיד לי שאתה בטוח שלא תחזור על הטעות הזו?

זה מה שחשבתי.

לתחקר מבחנים זו מיומנות. אם לא עבדת על זה לאורך כל התואר, אל תדאג. בשביל זה אנחנו כאן.

אני רוצה להציג בפניך את המדריך המלא (והמהיר) לתחקור מבחנים שבאמת עובד.

איך לתחקר מבחנים ולשפר דרמטית את סיכויי המעבר שלך

פיטר דרוקר, גורו הניהול, אמר פעם:

אם אתה לא יכול למדוד את זה, אתה לא יכול לנהל את זה

כדי לדעת שאתה משתפר אתה חייב לתחקר את המבחנים שלך, ללמוד מהטעויות שלך ולוודא שלא תחזור עליהן שוב. בשביל זה אתה צריך לאסוף קצת מספרים, לארגן רשימות ולעשות על זה חזרה מדי פעם.

לעשות טעות פעם אחת זה בסדר, זה טבעי וזה חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה. לחזור על אותה טעות פעם שניה, ועוד ברגע האמת, זה כבר משהו בלתי נסלח (אתה לא תסלח לעצמך אם זה מה שיכשיל אותך בסופו של דבר).

אתה חייב למצוא את הזמן אחרי שאתה מסיים לפתור מבחן לשבת ולתחקר אותו כמו שצריך. אם אתה חושש שלא יהיה לך אנרגיות לזה, תעשה תחקור ביניים אחרי כל סדרת שאלות או אפילו אחרי כל שאלה.

זה לא לוקח יותר מדי זמן והתרומה של זה להבנה שלך וליכולת שלך לשתול את הלקחים בזיכרון עד לבחינה היא מכרעת. חוץ מזה, כמו הרבה דברים שמתרגלים, ככל שתתאמן על זה יותר תהפוך את התהליך הזה ליעיל ומהיר יותר.

אז הנה שיטת 3 השלבים לתחקור אפקטיבי של המבחן.

שלב א' - להפריד בין סוגי טעויות

יש אינספור (כמעט) אפשרויות לחלק את הטעויות: לפי נושאים (מכשירים פיננסיים, נדל"ן להשקעה וכו'), לפי תתי נושאים וכו'.

לשמחתך, אין צורך להכנס לרזולוציה כזו (אלא אם כן יש לך עודף זמן עד הבחינה), ונוכל להסתפק בשני סוגי טעויות בלבד:

טעויות טיפשיות - לפעמים נהוג לכנות אותן גם טעויות ריכוז או טעויות של חוסר תשומת לב. בכל מקרה, אלא לא טעויות של הבנה. הטעויות האלו כוללות גם, אך לא רק:

  • סיכול ספרות - במחשבון יצא 7.859 ורשמת 7.958 או שהעתקת לא נכון מספר כשהפכת דף וכו'
  • פתרת הכל מצויין אבל לא שאלו אותך על זה
  • לא התייחסת לנדרש, השארת שאלה ריקה, לא סימנת תשובה לשאלה אמריקאית בדף התשובות וכו'
  • לא קראת טוב את השאלה, התעלמת מנתון וכו'
  • ועוד

המכנה המשותף לכל הטעויות האלו הוא תשומת לב או יותר נכון חוסר תשומת לב. לבעיה הזו אין טיפול קסם או דרך התמודדות ישירה, אך ניתן לשפר את יכולת הריכוז במספר דרכים כמו: תזונה, ספורט, שינה, מדיצטציה או כל פעילות שמרגיעה אתכם, בילוי, משחק כדורגל או לשבת בבית קפה.

זה חשוב לאורך כל תהליך הלמידה אבל במיוחד בימים שלפני המבחן עצמו.

אתה תדע שהטעות שלך טיפשית אם אחרי שתדע את התשובה הנכונה או שתבין את הטעות שלך תגיד משהו בסגנון:  "אוי, נו באמת"; "שיט"; "כוס***"; "או-הוווו" וכיו"ב.

המטרה שלך לאורך תהליך הלמידה לצמצם למינימום את כמות הטעויות הטיפשיות שלך. אין לצפות לשלמות, ובוודאי שלא במבחני המועצה, אך זה אפשרי ורצוי להוריד את התדירות לרף התחתון ביותר האפשרי מבחינתך.

טעויות הבנה - להבדיל מטעויות טיפשיות, כאן יש בעיה של הבנה.

טעויות הבנה כוללות:

  • סוגיות חשבונאיות שלא ידעת איך לטפל בהן
  • סוגיות חשבונאיות שלא זכרת איך לטפל בהן
  • סוגיות שאתה רואה פעם ראשונה
  • פינות שלא חשבת שייכנסו אליהן
  • נושאים שאתה תמיד טועה בהם

המכנה המשותף לטעויות הבנה הוא, ובכן - חוסר הבנה. פספסת משהו בשיעור, לא קראת טוב את המחברת, לא תרגלת מספיק - איך שתרצה לקרוא לזה.

אתה תדע שזו טעות של הבנה אם אחרי שראית את הפתרון הנכון אתה אומר "אם הייתה לי שאלה כזו במבחן אין סיכוי שהייתי יודע לפתור" או "גם אם תהיה אותה שאלה בדיוק במבחן אני לא אדע לפתור", ולמהדרין - "תן לי את השאלה הזו במבחן, תן לי את הפתרון לידה - אני עדיין אטעה".

התרופה לבעיות הבנה שמעלימה אותן אחת ולתמיד זה להתמודד איתן. לא הבנת משהו - שב ותשלים את הפער. אל תעבור הלאה אם לא הבנת מה הטעות שלך.

אל תגיד "יהיה בסדר" או "הבנתי בערך" כי זה מראה שלא באמת הבנת. קרא שוב את המחברת אם צריך, תרגל שאלות לדוגמה ונסה באמת להבין למה טעית ומה הטיפול הנכון.

אם אתה לא מצליח בעצמך שאל חבר, שאל מרצה, פנה למתרגל, קח מורה פרטי או שאל אותנו. רק אל תשאר בלי תשובה.

עכשיו, אני יודע מה עובר לך בראש. "למי יש זמן להתעכב על כל סעיף וסעיף יש ים חומר ללמוד".

אז קודם כל, 80% מבעיות ההבנה שלך אתה מסוגל לפתור לגמרי בעצמך. זה אומר שהאופציה של לא לעשות תחקיר בכלל זה סתם תירוץ שנובע מעצלנות שלך.

לגבי ה-20% אחוזים מהבעיות שאתה נתקל בהם שאתה באמת לא מצליח למצוא פתרון מהיר - תרכז אותם. אתה לא מוותר על זה כרגע אלא פשוט עושה שימוש חכם בזמן.

אתה תראה שלפעמים ככל שתתקדם בתהליך הלמידה שלך פתאום יפול לך האסימון, פתאום תבין את הבעיות שנראו לך לא מובנות.

אבל בסופו של דבר יישארו לך גם כמה שאלות ללא מענה - אז תקח מורה פרטי אם צריך והוא יסביר לך את זה.

שלב 2 - להפיק לקחים

להפיק לקחים זה החלק הכי חשוב בתהליך. אם לא למדת שום דבר אתה תטעה שוב.

הרעיון הוא לא להגיד "טוב הבנתי" אלא לרשום את התובנה שלך על דף (אפשר גם במחשב). הסיבה שאנחנו כותבים את זה היא כפולה:

1. עצם הכתיבה תעזור לך לזכור טוב יותר את הדרך הנכונה בהשוואה לסתם "הבנתי" בע"פ.

2. אנחנו צריכים את רשימת התובנות האלה לשלב השלישי

שלב 2 מתייחס בעיקר לטעויות הבנה כיוון שאם היית עושה רשימה כזו גם לטעויות הטיפשיות כל התובנות שלך היו נראות אותו דבר "פעם הבאה להיות מרוכז".

כדי לשמור על התהליך של הפקת הלקחים קצר ויעיל אנחנו לא רוצים להתחיל לכתוב את ספר התקנים מחדש. לכן מה שאנחנו עושים זה לרשום את התובנה שיש לנו מהתרגיל במשפט אחד או שניים.

ככל שזה יהיה קצר יותר (אך זה עדיין חייב להיות לך ברור כשתקרא את זה שוב) - טוב יותר.

שלב 3 - חזרה על התובנות

עד עכשיו הפרדנו בין הטעויות הטיפשיות לטעויות של הבנה ויצרנו רשימת תובנות. בשני השלבים הראשונים למדנו דברים שלא ידענו קודם, עשינו לעצמנו סדר בראש ורשמנו לעצמו הערות.

השלב השלישי עוסק בהטמעת התובנות בזיכרון לטווח ארוך.

אתה מבין, אין טעם להפיק דוח לקחים אם לא משתמשים בו, והדרך היחידה להשתמש בו שוב היא לזכור להשתמש בו.

כשלומדים לבחינות מועצת רואי חשבון אפשר בקלות ללכת לאיבוד בים החומר שיש לנו ועד שמגיע המבחן נוטים לשכוח הרבה דברים, כולל טעויות שעשינו והלקחים שהפקנו מהם.

לכן, אחת לכמה זמן תעבור על הרשימות שלך, גם אם זו רשימה של נושא שכבר סיימת ללמוד אותו מבחינתך.

החזרתיות זו אחת השיטות היעילות ביותר להעביר מידע מהזיכרון לטווח קצר (שם נמצאים הלקחים שלך ברגע שאתה מתחקר את המבחן) לזיכרון לטווח ארוך (מאיפה שאתה רוצה שהלקחים האלה ישלפו בקלות במבחן האמיתי).

לסיכום, תחקור מבחנים זה לא כיף גדול, אבל זה הכרחי אם אתה באמת רוצה למקסם את הסיכויים שלך לעבור את הבחינות מועצה. צמצם טעויות טיפשיות למינימום ותוודא שטעויות הבנה לא יחזרו שוב ע"י בניית רשימות תובנות וחזרה עליהן מעת לעת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *