מתי צריך לשקול ברצינות להירשם לקורס הכנה לבחינות מועצת רואי חשבון

כאחד שלא עשה שנת השלמה בעצמו, אני יודע היטב שאחד השיקולים העיקריים לגשת למבחני מועצה באופן עצמאי הוא הרצון לחסוך את העלות של שנת ההשלמה.

כשאני למדתי למבחני מועצה לא היו יותר מדי אפשרויות הכנה מעבר לשנת השלמה יקרה במוסדות הלימוד. מה שכן היה בזמנו, היה באיכות ירודה או במחירים מופקעים להחריד.

קיים קושי פסיכולוגי למי שלא עושה שנת השלמה לשלם עבור קורס הכנה מכיוון שמלכתחילה הרעיון של לגשת עצמאית נועד לחסוך כסף. כל סכום שמוציאים על קורסים או שיעורים פרטיים ״מקזז״ את החיסכון הכלכלי הפוטנציאלי הנובע מויתור על שנת ההשלמה.

לכאורה החישוב המהיר שעושים בראש בצורה אינטואיטיבית הוא שאם ניפרד מכמה אלפי שקלים עבור קורס הכנה לכל אחת מבחינות המועצה בסופו של דבר נגיע לעלות הכוללת של שנת ההשלמה, כך שבסופו של דבר לא חסכנו שום דבר, שזו הייתה אחת המטרות העיקריות שלנו מלכתחילה כשהחלטנו לא לגשת לשנת ההשלמה.

אבל מאז שאני ניגשתי למבחני מועצה בצורה עצמאית השתנו כמה דברים משמעותיים:

  1. הרמה של הבחינות (במיוחד בפיננסית) עלתה בצורה משמעותית. אני יכול לומר בכנות שהרמה של המבחנים היום הרבה יותר גבוהה מהרמה של המבחנים שאני ניגשתי אליהם. זה נובע בין היתר מהמהפכה השקטה של המועצה בשנים האחרונות שמטרתה להפוך את המבחנים ממבחני שינון למבחני חשיבה, ניתוח והסקת מסקנות הן כדי לשפר את הרמה של העוסקים במקצוע והן כדי להכין אותם טוב יותר לקראת הפרקטיקה.
  2. היצע הקורסים ומסגרות ההכנה האלטרנטיביות עלה בצורה משמעותית ולכן יש יותר תחרות על ליבם של הסטודנטים. התחרות הובילה לירידת מחירים, לפעמים גם ב-50%. רק כדי לסבר את האוזן, בתקופתי זה לא היה מופרך לראות קורס הכנה לבחינה בפיננסית מתקדמת מוצע במחיר של 5 ספרות!
  3. המקצוע הוצף ברואי חשבון ולא מעט מהסטודנטים שמסיימים ללמוד לא מצליחים למצוא סטאז׳ בביג פור או בכלל. וגם אלה שכן מצליחים למצוא, מתקשים לצאת לשוק בסיום הסטאז׳ מכיוון שעל כל משרה יש הרבה מתמודדים, קל וחומר על תפקיד טוב עם תנאים טובים. זה רלוונטי במיוחד למי שלא מצליח לעבור את מבחני המועצה ולקבל את הרישיון ואז הוא ״נתקע״ ומבזבז זמן יקר הפוגע בהתפתחות המקצועית ובפוטנציאל ההשתכרות שלו.

העלות האלטרנטיבית של ויתור על שנת ההשלמה

לפעמים קל ליפול בזה ולחשוב שאם לא עושים את שנת ההשלמה אז בהכרח חסכנו עשרות אלפי שקלים.

אבל הניסיון מראה שסטודנטים שבוחרים לוותר על שנת ההשלמה, בסופו של דבר יפתחו את הארנק ויוציאו כסף על חומרי לימוד, קורסי הכנה, שיעורים פרטיים, אגרות רישום לבחינות, אגרות בגין ערעורים וכו׳.

לגבי האגרות זה נכון גם למי שלומד בשנת ההשלמה, אך מכיוון שאלו שלא עושים שנת השלמה ניגשים ליותר מבחנים (עוד בחינה בפיננסית ועוד שתי בחינות במסים) אז העלות שלהם גבוהה יותר.

העלויות האלו יכולות להיות זניחות יחסית בגובה האגרות למיניהן (בהנחה שלומדים מסיכומים שמקבלים מחברים שעושים שנת השלמה ולא נרשמים לשום קורס, לא לוקחים שיעורים פרטיים וכו׳), או גבוהות אם כן נרשמים למסגרות הכנה כלשהן.

אם נתקעים עם אחד המבחנים ולא מצליחים לעבור, אז יש עלות נוספת שהיא זמן. אם לוקחים בחשבון שמתקיימים רק 2 מועדים בשנה, אז כל מבחן שלא מצליחים לעבור מעכב אותנו לכל הפחות ב-6 חודשים.

עיכוב = אובדן הכנסה.

כל 6 חודשים של סטאז׳ר שווים אובדן הכנסה של 30-50 אלף שקל (תלוי בוותק) אם לא עובדים בזמן שלומדים למבחנים.

בהנחה שכן עובדים במקביל ללימודים למבחני מועצה, אז כל עיכוב כזה דוחה את היציאה מהמשרד ומעבר למשרה עם פוטנציאל הכנסה גדול יותר. אובדן ההכנסה יכול להגיע ל 70-90 אלף שקל (תלוי על איזו משרה נפלתם) לכל 6 חודשים של עיכוב, כך שהעלות האמיתית היא באיזור ה-40 אלף שקל (70-90 שהייתם יכולים להרוויח ״בחוץ״ במקום 30-50 אלף שתעשו כסטאז׳רים לעוד 6 חודשים).

איך לוותר על שנת ההשלמה, להקטין את הסיכון להיתקע עם המבחנים ולהימנע מאובדן זמן יקר וכסף

באופן אידיאלי היה עדיף להשיג סיכומים בחינם מהחברים שעושים שנת השלמה, ללמוד לבד בבית, בלי שיעורים פרטיים ובלי קורסי הכנה, ולעבור את כל הבחינות על הפעם הראשונה.

כמובן שזה אפשרי, אבל לדעתי היום הסיכון להיכשל ולהיתקע עם מבחני המועצה במשך כמה שנים עלה בצורה משמעותית בשנים האחרונות בגלל שהרמה של הבחינה עלתה ולכן צריך להיות ריאלים וכנים עם עצמנו.

אם היום הייתי צריך לעשות הכל מההתחלה כנראה שהייתי בוחר את הבחינה או הבחינות הכי קשה/ות עבורי (סובייקטיבי לחלוטין - פיננסית, ביקורת או מסים), ומחפש את הקורס עם ה-value for money הכי גבוה שאפשר - ומשלם בשמחה.

הכמה אלפי שקלים בודדים שתשקיעו בקורס איכותי ואמין יחזירו את עצמם מהר מאוד כשתצאו לשוק העבודה מהר יותר.

לגבי שאר הבחינות שהייתי מגדיר ברמת קושי בינונית או קלה, הייתי מנסה ללמוד בכוחות עצמי, או לכל היותר הייתי משקיע במסגרת הכנה אלטרנטיבית זולה (אונליין, ספרים לימוד ייעודיים וכו׳).

הרעיון הוא ניהול סיכונים מושכל - להשקיע סכום כסף קטן יחסית (ביחס לעלות של שנת ההשלמה) איפה שהסיכון להיכשל הוא הגבוה ביותר במטרה להקטין את הסיכון ככל שניתן, ובשאר הבחינות ״הקלות״ יותר למעבר לללמוד בצורה עצמאית לחלוטין ולהינות מחיסכון של אלפי ועשרות אלפי שקלים.

כדי להפיק את המקסימום מהאסטרטגיה הזאת, צריך לבחור קורס איכותי. קורס איכותי בדרך כלל עולה לא מעט כסף כיוון שיש ביקוש למרצה ולשיטות הלמידה, אבל זה לא חייב להיות כך.

הקורסים היקרים ביותר בשוק הם בדרך כלל הקורסים המשולבים, כלומר כאלה שבהם גם מלמדים את החומר וגם מתרגלים אותו. זה הגיוני מכיוון שמשקיעים בכם יותר שעות - גם ללמד את החומר וגם לתרגל אותו.

אני אישית מאמין שברוב המקרים אין ערך משמעותי בחלק של לימוד החומר במסגרת קורס כיוון שלרוב מדובר בהרצאות יבשות / הכתבות כמו באוניברסיטה. במקום זה, אפשר ללכת על קורס תרגול וללמוד מסיכומים איכותיים משנת ההשלמה בחינם, ובכך לחסוך כסף רב.

אחת הסיבות העיקריות שסטודנטים בכל זאת בוחרים להירשם לקורסים המשולבים היקרים היא הפחד מפינות או סוגיות מורכבות שהם לא יצליחו להבין לבד מקריאת הסיכומים.

מה שלא תמיד הסטודנטים יודעים זה שבכל קורס רציני שמכבד את עצמו, יש גישה ישירה למרצה של הקורס שעונה על כל השאלות המקצועיות האלו ולכן גם אם לומדים לבד בבית מהסיכומים ו״רק״ מגיעים לתרגולים, עדיין יש מענה מקצועי לכל שאלה.

בסופו של דבר, האינדיקציה הכי טובה אם צריך להירשם לקורס כזה או אחר נמצאת אצלך או יותר נכון בכנות שלך עם עצמך.

לדוגמה, אם תמיד נאבקת בפיננסית במהלך התואר, הציונים היו תמיד גבוליים סביב ציון עובר ונדרשו מועדי ב׳ מדי פעם, אז אולי שווה לגדר את הסיכון הזה, להשקיע את מה שצריך ולהקטין את הסיכון שתתקעו עם הבחינה בפיננסית כי תצטרך לגשת שוב בעוד 6 חודשים.

מצד שני, אם ביקורת או מסים אלו נושאים שההתמודדות איתם הייתה לך תמיד קלה או ברמת קושי בינונית, אז לא חייב להירשם לקורס כיוון שהסיכון להיכשל קטן יותר.

כמובן שהדוגמה הנ״ל היא סובייקטיבית לחלוטין, יכול להיות סטודנט שדווקא פיננסית זורמת לא, אבל בביקורת הוא תמיד מתקשה וכן הלאה.

בשורה התחתונה, צריך למצוא את האיזון הנכון בין שני הקצוות: מצד אחד שנת השלמה מלאה על כל מה שכרוך בה, מצד שני לימוד עצמאי לחלוטין על כל מה שכרוך בו.

המצב האופטימלי של כל סטודנט תלוי ברמת הקושי הסובייקטיבית של הבחינות שאליהן הוא ניגש, אבל גם בנתונים יבשים אחרים כמו תקציב, עבודה במקביל, ומחויבויות אחרות (ילדים).

יש לך עוד שיקולים שאתה לוקח בחשבון כדי להחליט אם להירשם לקורס? אשמח לשמוע על כך בתגובות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *