איך לבנות אסטרטגיה אישית לניהול זמן במבחן

אז בנית תוכנית לימודים מצויינת ואפילו הצלחת לדבוק בה לאורך כל ההכנה לבחינה, סיימת ללמוד ואתה ממש יודע טוב את החומר.

אתה מגיע למבחן ופתאום מקבל את "הבום" שכולם מקבלים כשהם ניגשים לבחינות מועצת רואי חשבון, ולמרות שהזהירו אותך מראש אתה מגלה על בשרך שבמבחן הזה פשוט אין מספיק זמן.

לדעת את החומר הטכני לבחינה זה רק חלק מהעניין, זה MUST, כדי לעבור את הבחינות האלה בהצלחה צריך גם לדעת לנהל את הזמן בחוכמה.

אתה חייב לדעת איך אתה הולך לתקוף את המבחן הזה, כמה זמן להקדיש לכל חלק, לכל שאלה ולכל סעיף.

אתה חייב לדעת מתי צריך להמשיך להתעקש ומתי לעזוב את זה ולהמשיך הלאה.

אתה חייב אסטרטגיה לניהול זמן.

הבעיה עם כל הטיפים של ניהול זמן בבחינות שנמצאים בשפע באינטרנט היא שהעצות האלו לא מועילות לכולם. הרי לא הגיוני שלכל הסטודנטים שניגשים לבחינה יש את אותם מאפיינים ולכן אותה שיטה תעזור לכולם.

אז מה שאתה באמת צריך זו אסטרטגיה שמותאמת למאפיינים שלך, לצרכים שלך, לרמת הידע שלך, למבנה האישיות שלך וכו'.

אז עכשיו אנחנו הולכים לבנות את האסטרטגיה לניהול זמן שלך במבחן. תחשוב על זה כמו מצפן שמראה לך את הדרך כשאתה בשטח.

אסטרטגיה ברורה ומכונה מראש תוריד ממך את הלחץ, והדאגות בקשר לזמן, תגדיל את הבטחון העצמי שלך כי תדע מה אתה צריך לעשות בכל רגע ורגע, והכי חשוב תגרוף עבורך יותר נקודות ותגדיל את הסיכויים שלך לעבור.

למען הסר ספק, יכול להראות לך עכשיו שזו עוד אחת מהעצות לניהול זמן במבחן ואז בעצם אנחנו סותרים את מה שאמרנו קודם לגבי עצה שלא יכולה להתאים לכולם, אבל אל תדאג, אנחנו בונים אסטרטגיה שניתן להתאים אותה אישית לכל נבחן.

כמה זמן צריך להקדיש לכל נקודה

אחד מאותם טיפים לניהול זמן שסטודנטים תמיד מקבלים זה לחלק את כמות הזמן בדקות שעומדת לרשותך בכמות הנקודות וכך לדעת כמה זמן יש להקדיש לכל שאלה.

לדוגמה, אם יש לנו מבחן של שעתיים או 120 דקות, אז כל נקודה שווה 1.2 דקות.

אם אנחנו פותרים עכשיו שאלה של 10 נקודות אז אנחנו נקדיש לשאלה הזו 12 דקות (10*1.2).

הבעיה עם הטיפ הזה היא שהוא לא לוקח בחשבון אירועים בלתי צפויים. למשל, היית חייב לצאת לשירותים במהלך הבחינה, היו לך כמה דקות שלא היית בפוקוס, או שלא לקחת בחשבון את הדקות הדרושות לסימון התשובות במקום המתאים בדף התשובות או לארגון המחברות שלך ובדיקה שלא שכחת כלום.

אז כדי לקחת אירועים בלתי צפויים כאלה בחשבון צריך להכניס אותם לחישוב שלנו ע"י מקדם בטחון של 10%.

כלומר, במקום להחליט שיש לנו 100 נקודות להשקיע בהן את הזמן, נסתכל על זה כאילו יש לנו 110 נקודות.

באותו מבחן של שעתיים עכשיו כל נקודה שווה 1.1 דקות ואותה שאלה של 10 נקודות תתוקצב ב11 דקות.

חסכנו דקה על השאלה הזו, וכ-10 דקות בסה"כ לכל המבחן.

הסיבה העיקרית שאנחנו רוצים לשמור על מרווח הביטחון הזה היא שאם יקרו אותם אירועים בלתי צפויים, עדיין יישאר לך מספיק זמן כדי להגיע לכל השאלות, ולא יהיה מצב שתשאיר שאלות פתוחות.

שאלות שלא ענית עליהן בצורה מושלמת מקבלות ניקוד חלקי, גם אם ממש נמוך, כל שבריר נקודה הוא חשוב.

שאלות שאתה משאיר פתוחות, כלומר לא רושם כלום במחברת - הניקוד הוא אפס עגול.

כלל #1: צור לעצמך מקדם ביטחון כדי לשמור על גמישות ומרחב תמרון.

האם כל הנקודות שוות

התשובה היא כן ולא.

כן, הנקודות שוות במובן הזה שאם פתרת שאלה קלה ששווה נקודה זה יתרום לציון בדיוק אותה נקודה שהצלחת לסחוט משאלה קשה.

ה"לא" מתייחס למסקנה שרוב האנשים מסיקים מהמשפט הזה: "אם כל הנקודות שוות אז צריך לתת עדיפות לשאלה אחת גדולה במקום לבזבז את הזמן על כמה שאלות קטנות ובינוניות".

מסקנה הפוכה לגמרי כמו "אם כל הנקודות שוות אז עדיף להתחיל בהרבה שאלות קטנות ו/או בינוניות ורק לאחר מכן להתייחס לשאלות הגדולות" גם היא לא נכונה.

למעשה, מה שאתה באמת רוצה לעשות זה לקחת את המקסימום נקודות שאתה יכול מכל שאלה (הרי כבר סיכמנו שלא משאירים שאלות ריקות).

2 עובדות חשובות:

1. למי שנותן לכם את הציון יש צ'ק ליסט עם מאפיינים שהתשובה שלכם צריכה לכלול והניקוד המדויק שכל אלמנט שהופיע בתשובה שלכם מזכה אתכם.

2. עד למבחן אתה יכול לשפר את הידע הטכני שלך עוד ועוד. מרגע שהתחיל המבחן יש את מה שאתה יודע ואת מה שאתה לא יודע.

אם אתה חושב על המשמעות של 2 העובדות האלה לעומק, המסקנה היא שאתה צריך לתקוף כל שאלה בבליץ'. כלומר, להתחיל ישר מכל מה שאתה כן יודע לעשות בצורה טובה, וגם חלק מהדברים שאתה יודע לעשות בצורה בינונית.

מה שאתה לא יודע לעשות = בזבוז זמן.

נגדיר בזבוז זמן במבחן: הקדשת זמן לשאלה (או חלק ממנה) שאתה לא יודע לענות עליה, כשיש עוד שאלה שאתה כן יודע לענות עליה.

מה שכן כדאי לעשות כדי להמנע מבזבוז זמן זה ללכת עם השאלות שמרגישות לך הכי נוחות. השאלות שעוסקות בנושאים שאתה יודע הכי טוב, לאחר מכן עם אלה שפחות, ולבסוף להשקיע את הזמן שנותר בשאלות שאתה ממש חלש בהן.

נקודה חשובה נוספת היא שאם אתה באמת מתחיל מהשאלות שמרגישות לך טוב, אתה לאט לאט בונה את הבטחון העצמי שלך, וכשתגיע בסופו של דבר לשאלות שמבחינתך נחשבות לקשות ביותר, אתה תגיע ממקום של רוגע, בטחון וידיעה שאת הנושאים שאתה טוב בהם הראת לבוחנים וכעת כל מה שנותר לך לעשות זה כמה פינישים כדי להבטיח את ההצלחה במבחן הזה.

כלל #2: תתחיל מהשאלות והנושאים שמדורגים אצלך ראשונות בסולם הנוחות.

אתה חייב להמנע מזגזוגים

זוכר את המקרים בהם קבלת מבחן, התחלת לפתור שאלה, "שרפת" עליה הרבה זמן - לא הצלחת לפתור ועברת לשאלה אחרת שגם בה קרה לך אותו דבר? באותו רגע הרגשת שהנה, התרחיש הגרוע מכל קורה, שום דבר לא הולך, בזבזת הרבה זמן ולא לקחת נקודות - אתה בטוח שאתה הולך להכשל.זה נקרא לזגזג.

זגזוג סרק במבחן הוא "גונב הזמן" המסוכן ביותר שיש במבחן מ-3 סיבות עיקריות:

1. בזבוז זמן

2. צבירת נקודות איטית או אפסית

3. ירידה בבטחון ועליה במפלס הלחץ

זגזוג במבחן זה אחד מהגורמים העיקריים שסטודנטים נלחצים. מבחינת העובדות, אם אתה מבזבז זמן יקר על שאלות ולא גורף נקודות זה בהכרח יפגע לך בציון כי מעבר לזה שלא לקחת כלום בשאלות האלה נשאר לך פחות זמן לקחת נקודות בשאלות אחרות.

מבחינה מנטאלית, ההרגשה ששום דבר לא הולך יכולה להתפתח לכדור שלג מתגלגל שיהרוס לכם את כל העבודה של החודשים האחרונים.

אז מה הפתרון? מה צריך לעשות כשרואים שאלה מהירח?

1. לנשום עמוק ולחייך. הדבר האחרון שאנחנו צריכים במבחן זה פאניקה. ראית משהו במבחן שאתה לא מבין, תרגע - לא קרה כלום.

אתה בטח חושב לעצמך שלא תצליח לחייך במצב כזה, אבל תדע לך שרק עצם החיוך יכול להוריד ממך קצת את הלחץ ולמנוע ממך להכנס לפאניקה.

2. שאלות מהירח אומרות לכל סטודנט משהו אחר, לחלק המשמעות היא שאלות בנושאים שהם לא יודעים טוב, ולחלק אחר אלה באמת שאלות שלא מהעולם הזה.

בכל מקרה, אתה חייב לזכור שתמיד, אבל תמיד, יש משהו שאתה כן יודע לעשות. משהו שכן למדת, משהו שאתה זוכר.

תמיד תוכל לגרוף נקודות. גם אם פירורי נקודות. בסופו של דבר אין לך מושג איך רבע נקודה פה או שם יכולות לעשות את כל ההבדל בין עובר לנכשל.

אז בכל פעם שאתה נתקל בשאלה מהירח, תזכור שהפתרון הכי טוב זה פשוט להתחיל לפתור. תרשום את מספר השאלה במחברת, תרשום את השורה הראשונה, מה אתה רוצה לחשב, מה צריך לעשות, תראה לבודקים שאתה יודע משהו.

תעשה את החישובים שאתה כן יודע לעשות, תסביר את הרעיון התיאורטי שצריך ליישם גם אם אין לך מושג איך בדיוק צריך לעשות את זה או באיזו נוסחה צריך להשתמש.

אתה מבין? השאלה היא לא אם תהיה שאלה מהירח - כי היא תהיה בוודאות. ב-100% מהמבחנים. השאלה היא איך תתמודד איתה ביחס לאחרים. אתה הולך לוותר עליה ולדלג לשאלות אחרות רק כדי לחזור אליה שוב ולהתבאס מחדש או שאתה הולך לפתור אותה בצורה מסודרת, לקחת את מה שאפשר ולא להסתכל לאחור?

כלל #3: תמנע מזגזוגים בכל מחיר. כשאתה מגיע לשאלה קשה (ואתה תגיע), נסה להתמודד איתה ולקחת מקסימם נקודות.

לסיכום, יש לך כאן את הכללים הבסיסיים איך כדאי לנהל את הזמן בבחינה.

אתה בא עם בטחון כי יש לך אסטרטגית ניהול זמן.

לקחת בחשבון הפתעות עם מרווח בטחון של זמן, אתה מתחיל לצבור את הנקודות והבטחון בצורה אופטימלית באמצעות פתירת השאלות שקלות עבורך קודם כל, ואתה נמנע מלזגזג בין שאלות.

הרעיון הוא לבוא מוכנים, לצפות להפתעות במבחנים ולדעת שהזמן ישחק תפקיד. האסטרטגיה שאתם בונים נועדה לשמור עליכם בזמן המבחן בכך שכבר תהיו מתורגלים מה צריך לעשות בכל מקרה.

  1. היי אריה,

    כלל 2 משתלב נהדר עם כלל 3. למה?

    כלל 2 אומר שאתה צריך לפתור את השאלות במבחן מהשאלות הקלות בשבילך (!), אלו שאתה מרגיש איתן הכי בנוח, לאחר מכן לעבור לאלו שפחות, וכך הלאה.

    בסופו של התהליך אתה תגיע לשאלות הקשות שלך.
    אלה יכולים להיות אפילו סעיפים מתוך שאלות בינוניות או קלות, שאין לך מושג איך לפתור אותן או שאתה פחות טוב בנושאים האלה.

    הרעיון של כלל 3 זה לא לשבת על השאלות האלה הרבה זמן, לא להצליח לפתור כמו שצריך או להגיע לתשובה, ואז לדלג לשאלה הבאה, ואז שוב לחזור אליה.

    לי אישית כואב הראש לנסות ולחזור לשאלה ארוכה שלא הצלחתי לפתור, המחברת מבולגנת, ולך תנסה להזכר מה זה החישוב הזה שעשית שם בצד שמאל.

    הרעיון הוא שכאשר אתה מגיע לשאלה הקשה הזו – הגיע הזמן להתמודד איתה, ולכן כדאי להתחיל לפתור אותה בצורה מסודרת, גם אם אתה לא יודע לענות על כל המרכיבים. פשוט קח כל שבריר נקודה שאתה יכול ולא להסתכל שוב לאחור 🙂

  2. ואני חשבתי שאם נתקלים בשאלה קשה, עדיף ללכת לשאלות קלות יותר בשביל לגרוף כמה שיותר נקודות באופן כללי במבחן… ורק בסוף לחזור ולסחוט מה שאפשר מהקשה…

להגיב על פיננסיתא לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *