מנגנון הנכסים נטו של מלכ"ר

השוני המשמעותי בין מלכ"ר לגוף עסקי אחר הוא בראש ובראשונה במטרות. מלכ"ר משרת מטרה ציבורית, ולעומתו גוף עסקי נועד לשרת קודם כל את בעלי המניות.

למלכ"ר קיימים מספר אמצעים כספיים ושאינם כספיים בהם הוא עושה שימוש לקידום מטרותיו הציבוריות.

בחלק מהאמצעים הנ"ל הוא עושה שימוש באופן חופשי (ובהתאם למטרה שלשמה הוקם), ובחלק אחר מהאמצעים הוא מוגבל לפעילויות "שהוכתבו" לו ע"י תורמים או גופים אחרים שמתקצבים אותו.

כדי לשקף עובדה זו, מלכ"ר נדרש לעשות הבחנה ב"נכסים נטו" שלו בין אלה שיש עליהם הגבלה לבין אלה שלא קיימת לגביהם הגבלה.

הנכסים נטו של המלכ"ר כשמם כן הם, הנכסים בניכוי ההתחייבויות. למעשה מדובר ב"הון העצמי" של המלכ"ר.

מבנה הנכסים נטו של מלכ"ר

כאמור מלכ"ר מבחין בין נכסים נטו ללא הגבלה לבין נכסים עם הגבלה.

בנוסף לכך, הוא נדרש (חובה) להפריד ולחלק את הנכסים נטו עם הגבלה לנכסים עם הגבלה זמנית ונכסים עם הגבלה קבועה, והוא יכול להפריד (רשות) את הנכסים נטו ללא הגבלה ולחלק אותם ל-3 קטגוריות:

  1. נכסים נטו ללא הגבלה שלא יועדו ע"י המלכ"ר (להלן: "שוטפות")
  2. נכסים נטו ללא הגבלה שיועדו ע"י המלכ"ר (להלן: "ייעוד פנימי")
  3. נכסים נטו ללא הגבלה ששימשו לרכוש קבוע (להלן: "רכוש קבוע")

"שוטפות" - הנכסים ללא הגבלה שמשמשים את המלכ"ר לפעילותו השוטפת. לכאן "נשפך" עודף ההכנסות (או עודף ההוצאות) שהוא לא אחר מאשר דו"ח רווח והפסד של המלכ"ר, בדיוק כמו שהרווח הנקי ממויין לעודפים בכל סוף שנה.

"ייעוד פנימי" - נכסים ללא הגבלה, שהמלכ"ר עצמו ייעד אותם למטרה מסוימת. לכאורה יש כאן הגבלה, אך כיוון שהמלכ"ר הוא זה שקובע את הייעוד הוא גם יכול לבטל את הייעוד, ולכן רואים בהם נכסים ללא הגבלה.

"רכוש קבוע" - אלה הנכסים נטו שמהווים רכוש קבוע. כיוון שהמלכ"ר יכול לעשות מה שהוא רוצה עם הרכוש הקבוע הזה (להשתמש, למכור, להשכיר וכו') הוא מסווג אותם כנכסים ללא הגבלה.

"הגבלה זמנית" - אלה הנכסים נטו שיש עליהם הגבלה זמנית. ההגבלה יכולה להיות תנאי מסוים שצריך להתקיים או חלוף הזמן.

"הגבלה קבועה" - אלה הנכסים נטו שיש עליהם הגבלה קבועה. בנכסים האלה הישות לא יכולה לעשות שימוש גם בעתיד, אלא רק בפירותיהם.

אז איך המנגנון הזה בעצם עובד?

להלן הכללים לרישום עסקאות במלכ"ר:

תרומות כסף

תרומה תוכר בדוחות הכספיים של המלכ"ר כאשר היא מתקבלת או אם היא טרם התקבלה במועד המאזן והתנאים הבאים מתקיימים:

1. התרומה לא תלויה בקרות אירוע עתידי מסוים

2. מדובר בהתחייבות בלתי חוזרת הניתנת לאכיפה משפטית

- תרומה לא מוגבלת תזקף כהכנסה בדוח על הפעילות ולכן היא מגדילה את הנ"נ - שוטפות.

- תרומה מוגבלת תזקף ישירות כנגד נ"נ - הגבלה זמנית או קבועה (לפי העניין).

- תרומה המיועדת לשימוש בשנים הבאות תרשם ישירות כנגד הגבלה זמנית.

- תרומה לכיסוי גרעון תרשם כהכנסה מיוחדת בדוח על הפעילות ולכן תגדיל את הנ"נ - שוטפות.

- תרומות כספיות מוגבלות ימוחזרו לדוח על הפעילות כאשר ההגבלות מוסרות.

הכנסות שהתקבלו מראש (למעט תרומות)

כספים שהתקבלו השנה ומיועדים לשימוש בשנים הבאות יירשמו כהכנסות מראש.

תרומה של רכוש קבוע

כאשר מתקבל רכוש קבוע כתרומה, ניתן להעריך את השווי שוק שלו וסכום זה מהווה סכום מהותי ביחס לפעילות המלכ"ר, הרכוש הקבוע יירשם ישירות בנכסים נטו - רכוש קבוע או בנכסים נטו - הגבלה זמנית, לפי העניין.

לדוגמה, כאשר תורם הרכוש הקבוע מגביל את המימוש של הרכוש הקבוע למטרה מסוימת אזי מדובר בהגבלה זמנית.

תרומה של ציוד מתכלה

ההבדל בין ציוד מתכלה לרכוש קבוע הוא כמו ההבדל בין הוצאה לנכס, כלומר השימוש הצפוי בגין הציוד הוא בתוך שנה, ולא מעבר לכך.

תרומה של ציוד מתכלה כאמור תרשם כהכנסה והוצאה לפי שווי שוק (אם הוא ניתן להערכה והסכום מהותי ביחס לפעילות המלכ"ר).

ציוד מתכלה המיועד לחלוקה שנשאר למלכ"ר במועד המאזן יירשם כמלאי.

תרומה של נכס שנועד להעברה לצד שלישי

כאשר המלכ"ר משמש כמתווך או נאמן בכך שהוא מעביר נכס לצד שלישי, התרומה תרשם כנכס מול התחייבות (אין השפעה על הנכסים נטו).

תרומה של עבודה ושירותים

כאשר למלכ"ר יש עובדים בהתנדבות, הוא יכול או לא לרשום כלום, או לרשום הוצאה כנגד הכנסה באותו סכום לפי שווי שוק (בתנאי שניתן להעריך אותו והוא מהותי) ובלבד שהתנדבות זו דורשת מקצועיות ומומחיות, שאלמלא כן המלכ"ר היה נדרש לשכור שירותים דומים בתשלום.

תרומה של עבודה ושירותים אינה משפיעה על הנכסים נטו.

שחרור מהתניה לפעילות

כאשר מתקבלת תרומה המוגבלת זמנית וההגבלה זמנית זו הוסרה יש למיין את התרומה מנכסים נטו עם הגבלה זמנית לנכסים נטו ללא הגבלה כלהלן:

1. אם ההגבלה הייתה רכישת רכוש קבוע, ורכוש קבוע כזה נרכש, המיון יהיה לנכסים נטו - ששימשו לרכוש קבוע.

2. אם ההגבלה הייתה למטרות הפעילות של הישות אז המיון יהיה לנכסים נטו ללא הגבלה - פעילויות שוטפות.

הקבלה חיצונית

הקבלה חיצונית זהו מצב בו תורם מתנה את תרומות בכך שהמלכ"ר יגיס תרומה ממקור חיצוני אחר. המועד בו נרשום את התרומות הוא המועד בו המלכ"ר הצליח לגייס את אותו תורם אחר.

במצב של הקבלה חיצונית הנכסים נטו של המלכ"ר גדלים בגובה 2 התרומות.

הקבלה פנימית

בהקבלה פנימית המלכ"ר מתחייב בפני תורם חיצוני שאם התורם יתרום תרומה למלכ"ר אזי המלכ"ר יעמיד סכום מסוים ממקורותיו הפנימיים. המועד בו נרשום את התרומה ומייד לאחר מכן את ההקבלה הפנימית,  הוא המועד בו התורם החיצוני מתחייב לתרום.

במצב של הקבלה פנימית הנכסים שנטו של המלכ"ר גדלים בגובה התרומה של התורם החיצוני.

ייעוד פנימי של המלכ"ר

במצב כזה המלכ"ר מייעד מתוך החלטה סכום מסוים למטרה מסוימת.

ייעוד פנימי אינו משפיע על סך הנכסים נטו של המלכ"ר אלא רק על הסיווג של הנכסים נטו ללא הגבלה (מ'שוטפות' ל'יועדו על ידי המלכ"ר').

שמירה על הערך הריאלי של התרומה

לפעמים תורם מתנה את תרומתו בכך שהמלכ"ר יתחייב לשמור על הערך הריאלי של התרומה, וערך התשואה העודפת של המלכ"ר מעבר לשימור הערך הריאלי של התרומה יוכל לשמש את המלכ"ר לפעילותיו או למטרה ספצפית שקבע התורם.

תרומה מסוג זה מגדילה נכסים נטו עם הגבלה קבועה.

בכל שנה המלכ"ר יצטרך להעמיד את הנכסים נטו עם ההגבלה הקבועה על ערכה הריאלי של התרומה כנגד התשואה שיצבור עליה, ובמידה והתשואה לא מספיק יש להכיר בהוצ' מימון על ההפרש.

תרומה בתנאי אנונה

מדובר על תרומה שבה התורם מקבל מהמלכ"ר סכום כסף מסוים אחת לתקופה עד למותו או למועד אחר שהוסכם עליו, ולאחר מכן המלכ"ר יוכל להשתמש בתרומה שנותרה לפעילותיו או למטרה ספציפית אותה קבע התורם.

בתרומה מסוג זה יש להפריד את הסכום שהתקבל בין רכיב ההתחייבות (אנונה לשלם) ובין הנכסים נטו עם ההגבלה הזמנית.

בסוף כל שנה יש להעמיד את האנונה לשלם על הערך הנוכחי של התשלומים שנותרו על פי הערכות אקטואריות, וההפרשים ממויינים בין סעיף אנונה לשלם לנכסים נטו עם הגבלה זמנית.

הוצאות פחת וירידת ערך של רכוש קבוע

מלכ"ר רושם הוצאות פחת כמו בחברה רגילה, ובנוסף ממיין סכומים בנכסים נטו לכיסוי הפחת.

אם הרכוש הקבוע אינו מוגבל אז פקודת המיון תהיה:

ח' נכסים נטו ללא הגבלה - רכוש קבוע

ז' נכסים נטו ללא הגבלה - שוטפות

אם הרכוש הקבוע מוגבל אזי פקודת היומן תהיה:

ח' נכסים נטו עם הגבלה זמנית (או קבועה)

ז' נכסים נטו ללא הגבלה - שוטפות

ירידת ערך של רכוש קבוע במלכ"ר תטופל בדיוק כמו בחברה רגילה, ובנוסף נערוך פקודות יומן לכיסוי ההפסד בדומה לפקודות לעיל.

מימוש רכוש קבוע

אם מימוש הרכוש הקבוע אינו מוגבל, נרשום פקודת יומן רגילה למכירה, והרווח או ההפסד יוכר כהכנסות או הוצאות מיוחדות בדוח על הפעילות.

בנוסף יש לבצע פקודת מיון מנכסים נטו ללא הגבלה - רכוש קבוע לנכסים נטו ללא הגבלה - שוטפות.

אם מימוש הרכוש הקבוע מוגבל, הרווח או ההפסד אינו מוכר בדוח על הפעילות, אלא מוכר ישירות בנכסים נטו עם הגבלה זמנית.

רכישת רכוש קבוע לצורך העברה לאחרים

כאשר המלכ"ר רוכש רכוש קבוע אך ורק כדי להעבירו לאחרים ושלא לשימושו העצמי, יש להכיר בהוצאה ולא בנכס.

נכסים המוחזקים באוספים

הכוונה ליצירות אומנות, אוספים במוזאונים, עצים בגנים בוטניים וחיות בגני חיות מוכרים כהוצאה או כנכס (ללא פחת).

יחד עם זאת, לגבי יצירות אומנות בלבד, נקבע שיצירות אומנות שנרכשו לאחר ה1.1.2001 יש להכיר בהן כנכס.

הוצאות מסים

הוצאות המס של מלכ"ר מצטרפות להוצאות או להכנסות אליהן הן מתייחסות.

דוגמאות:

- מס שכר ומס מעסיקים מוחשב בעלות השכר

- מע"מ מחושב כחלק מעלות הקניות

- תרומה שאינה פטורה ממס תוצג נטו ממס

- מקדמות בגין הוצ' עודפות תזקפנה כחלק מעלות ההוצאות שאינן מוכרות

‫2 תגובות על “מנגנון הנכסים נטו של מלכ"ר”

  1. שאלה על מלכרים:
    אם קיבלתי נכס שהתמורה ממכירתו מוגבלת אז יש לי נ"נ הגבלה קבועה.
    ואז בסוף שנה איך אני עושה פחת? מה הפקודה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *