6 דרכים לכתוב תשובה שהבודק שלך ממש יאהב

דילמת הבודק אומרת שמצד אחד קשה לו לתת לך ניקוד מלא על השאלה שמשקף תשובה מושלמת, ומצד אחר קשה לו גם לתת לך ציון אפס ולכן הוא מחפש לתת לך ניקוד איפה שאפשר.

טעון בידע הזה, כל מה שנשאר לך לעשות זה לתת לו כמה שיותר סיבות לתת לך ניקוד 😉

ללמוד טוב לבחינות ולשלוט בחומר זה מובן מאליו, אבל הנה 6 דרכים שיעזרו לך להוציא את המקסימום מהבחינות מועצה, כאשר כל מה שזה דורש ממך זה בעיקר ראש פתוח וקצת תרגול.

הכר את הבודק

אם אתה רוצה שהבודק יאהב את התשובה שלך ויפרגן לך בציון, הדבר הראשון שאתה רוצה להבין הוא מי זה הבודק הזה.

כמובן שאין דרך לדעת איזה בודק ספציפי יבדוק לך את הבחינה, אבל אפשר לבנות פרופיל מסוים של האנשים שבודקים לך את הבחינה.

השמועה אומרת שבודקי הבחינה בביקורת למשל, הם רואי חשבון ותיקים שנמצאים שנים במקצוע והגיל הממוצע שלהם הוא 50+.

מה שזה אומר זה שמדובר באנשים שיש להם יחסית קצת זמן פנוי, הם מחכים כל חצי שנה לקבל את ה1,000 מחברות שלהם ובסך הכל הם די נהנים מזה (לפחות עד שהם מתחילים לקרוא את התשובה שלך).

יש בהם שילוב של פילוסופיית ביקורת שהתגבשה עם השנים, מידה רבה של פדנטיות ואולי גם קורטוב של מקובעות.

דע מה נדרש

הרבה סטודנטים שלומדים לביקורת, אפילו במהלך התואר, לא ממש מבינים למה הנושא הזה מפיל כל כך הרבה סטודנטים במבחנים ובבחינות המועצה.

אין פה איזה משהו קשה במיוחד, לרב הכל כתוב בעברית די פשוטה וקלה להבנה ובסך הכל החומר הזה הוא די טבעי וברב המקרים מתבסס על הגיון בריא.

אחת הסיבות העיקריות שסטודנטים נופלים בביקורת היא שהם לא מבינים את הנדרש מהם.

הבנת הנדרש בשאלות בביקורת היא קריטית, משום שבחלק מהמקרים זה לא תמיד ברור מה מבקשים ממך.

לפעמים יש נדרש אחד תמים שבתוכו כלולים מספר נדרשים שיש להתייחס לכל אחד מהם בנפרד. לפעמים יש גם נדרשים סמויים שלא מתבקשים באופן מפורש אבל מהווים חלק (גם אם קטן) מהניקוד.

זו אחת הסיבות העיקריות לתרגל כמה שיותר מבחנים ולהכיר את כל סוגי השאלות הנפוצות, ומה נדרש בכל שאלה.

הכר את המתווה לפתרון

אם אתה רוצה לקבל ציון גבוה אתה חייב להתאים את התשובה שלך למתווה הפתרון שיש לבודק.

הרעיון די פשוט. ככל שהמחברת שלך והפתרון של הבודק יהיו דומים יותר, כך הבודק יוכל לתת לך ציון גבוה יותר.

זוהי סיבה חשובה נוספת לתרגל הרבה מבחנים, בדגש על הפתרונות שמהווים למעשה את המתווה לפתרון.

שים לב איך התשובה בנוייה, שים לב לחלוקה לפי נושאים, לפי טענות, לפי נדרשים. איך כל פסקה מנומקת וכו'.

גש ישר ולעניין

הרבה סטודנטים מאמינים שיכולת מריחה היא ההבדל העיקרי בין אלה שעוברים לאלה שלא עוברים, אבל זה לא לגמרי מדויק.

אתה יכול לכתוב עמוד שלם, ולסיים כמה מחברות מבלי שנגעת בשום דבר שמזכה בניקוד והציון שתקבל יהיה בהתאם.

לעומת זאת, אתה יכול לכתוב שניים שלושה משפטים ממוקדים שפגעו בנקודות העיקריות בשאלה והציון שלך כבר ייראה טוב יותר, גם אם לא יהיה מושלם.

סיבה נוספת לעבוד בגישה של ישר ולעניין בביקורת היא לחץ הזמן המופעל על הסטודנטים.

ניהול זמן חכם בבחינה הוא אחד מהמפתחות העיקריים להצלחה. אתה לא רוצה בשום פנים ואופן להשאיר מחברת ריקה, או נדרש שלא קיבל מענה, במיוחד שאתה יודע איך לענות עליו.

אם אתה ניגש לכל שאלה וקודם כל מציין את הדברים החשובים ביותר, כבר עשית את מרבית העבודה. ברגע שנגמר לך הזמן שתקצבת לשאלה עבור לשאלה הבאה ואל תנסה להפוך את התשובה שלך למושלמת.

אם יישאר לך זמן בסוף הבחינה תמיד תוכל לחזור ולהוסיף לתשובה שלך עוד משפט או שניים.

הפגן ידע

בסופו של דבר הבוחן הוא בנאדם, וכבנאדם הוא חשוף לכל המניפולציות האנושיות הקיימות ללא יוצאים מהכלל.

אם אתה מפגין ידע ומשדר מקצועיות בתשובות, הבודק מתרשם מזה גם אם לא באופן מודע ויטה לתת לך יותר נקודות עבור אותה תשובה שהכילה את אותם אלמנטים כמו התשובה שלך אך נוסחה בצורה פחות מקצועית.

אז איך משדרים מקצועיות? קודם כל מתנסחים בבהירות. תחשוב על עצמך אם היית נהנה לקרוא תשובות מסורבלות שכוללות הרבה כפילויות, מנוסחות בצורה לא ברורה, או שהן פשוט מריחה אחת גדולה.

הדבר השני שאתה צריך לעשות זה לבסס את התשובה שלך. אמרת א' תן לזה נימוק. אמרת ב', תסביר על מה הסתמכת.

ציין חוקים, פס"ד, תקנים, הצעות לתקנים, התפתחויות בעולם - תראה לבודק שאתה מבין ביקורת!

עצב את התשובה בצורה מושכת

זו אולי הדרך הכי פחות חשובה להגדיל את הציון, אבל במבחן שבו מרבית הנכשלים מקבלים ציון בין 57-59, כל שבריר נקודה יכול להיות קריטי.

בעיצוב התשובה אנחנו מדברים על מספר דברים:

כתב יד קריא - זוכר שדיברנו קודם על מי בודק את המבחן? למה לעצבן אותו עם כתב חרטומים.

סימני פיסוק - אמרנו כבר פדנטים?

שמרו על משפטים ופסקאות קצרות. זה יותר קריא מאשר בלוק מילים, פחות מעייף את העיניים ויותר נוח לקרוא (תזכרו כל הזמן מי בודק לכם את הבחינה). חוץ מזה זה גם תופס יותר "נפח".

הדגישו מילים חשובות וביטויי מפתח (למשל ע"י קו תחתון פשוט).

תשתמשו במילים שנפוצות בביקורת, ברעיונות מרכזיים בביקורת שתופסים כמעט בכל מצב שאפשר לחשוב עליו.

לדוגמה, מטרת הביקורת זה נושא מאוד רחב. אם מבינים את מטרת הביקורת כמו שצריך זה עוזר להבין טוב יותר נושאים אחרים כמו סוג חוות הדעת הנדרש, דוחות מיוחדים שניתן לתת, ביקורת דוח התאמה לצורכי מס, מהותיות וכו'.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *